One Dental » תחומי הטיפול » ניתוח הרמת סינוס
ניתוח הרמת סינוס הוא פתרון כירורגי מתקדם המיועד למטופלים המעוניינים בהשתלת שיניים אך סובלים מחוסר בעצם הלסת העליונה. התהליך מאפשר לעבות את תשתית העצם הקיימת, ובכך מבטיח בסיס יציב, בטוח ועמיד לאורך זמן עבור השתלים הדנטליים החדשים.
השאירו פרטים לחיוך המושלם:
ניתוח הרמת סינוס הוא הליך כירורגי המיועד למקרים בהם חסר נפח עצם בלסת העליונה, כהכנה להשתלת שיניים דנטליות. המנתח מרים את רירית הסינוס ומוסיף חומר עצם או תחליף עצם מתחתיה כדי ליצור בסיס איתן ויציב לשתל, שמטרתו לשפר את כמות ואיכות העצם באזור הלסת העליונה. הפרוצדורה הכירורגית מבוצעת כאשר יש צורך בהשתלות דנטליות, אך אין מספיק עצם כדי לתמוך בשתלים דנטליים, בדרך כלל בשל אובדן שיניים ממושך או ספיגת עצם טבעית.
במהלך ההליך, הרופא מרים בעדינות את קרום הסינוס כלפי מעלה ויוצר חלל בינו לבין רצפת הסינוס הקשה. את החלל שנוצר ממלאים בחומר תחליף עצם, מה שמאפשר ליצור תשתית איתנה לשתלים ולשפר את סיכויי ההצלחה של ההשתלה.
על מנת להתקין שתל דנטלי בהצלחה, יש צורך בגובה עצם מינימלי של 8 מילימטר. ללא כמות עצם מספקת, השתל לא יהיה יציב והוא עלול להיכשל. בנוסף, שתל דנטלי שחודר אל תוך חלל הסינוס עלול לגרום לזיהומים ודלקות כרוניות בסינוס.
המצבים הגורמים לצורך בניתוח הרמת סינוס:
לפני ביצוע ניתוח הרמת הסינוס, על המטופל לעבור מספר בדיקות חיוניות שיאפשרו לרופא להעריך במדויק את מצב הלסת והסינוסים. הבדיקות כוללות צילום פנורמי לבדיקה אנטומית של הלסת והסינוס וצילום CBCT של הלסת העליונה לבחינת גודל ורוחב העצם הקיימת. כמו כן, נדרש סיכום רפואי מרופא המשפחה המפרט את המצב הבריאותי והתרופות הנטלות.
ההכנות הטרום ניתוחיות כוללות חובה לעבור הסרת אבנית אצל שיננית לפחות 3-6 שבועות לפני הניתוח, מכיוון שקיומם של חיידקים ואבנית עלול להגדיל את סכנת הזיהום לאחר ביצוע הפעולה. בבדיקה הראשונית יתקבל מרשם לתרופות שיש ליטול ביום הפעולה ולאחריו. לא נדרש צום לפני הניתוח, אך רצוי לאכול ארוחה קלה כשעתיים לפני הפעולה, היות שלאחריה לא ניתן יהיה לאכול במשך שעתיים.
קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הרמת סינוס, כאשר הבחירה ביניהן תלויה בכמות העצם הנדרשת ובמצבו הייחודי של כל מטופל. בשתי השיטות המטרה זהה, להרים את רירית של חלל הסינוס כדי ליצור מקום לחומר העיבוי, אך ההבדל הוא בשיטה הכירורגית שהמנתח נוקט בה.
הרמת סינוס סגורה מתאימה למטופלים הזקוקים להארכת עצם של עד 2-5 מילימטר בלבד. זוהי שיטה מתקדמת ופחות פולשנית, בה מבצעים קדח קטן מאוד (כ-3-5 מילימטר בלבד) דרך עצם הלסת, במקום בו חסרה השן. דרך הקדח שנוצר, הרופא מרים את רירית הסינוס כלפי מעלה ומחדיר את תחליף העצם. היתרונות של שיטה זו כוללים הליך פשוט יחסית ופחות פולשני, אפשרות להחדיר גם השתל כבר באותה ישיבה, זמן החלמה קצר יותר ופחות תופעות לוואי. החסרונות הם שהיא מתאימה רק למקרים קלים בהם לא נדרש עיבוי רב, והפרוצדורה מבוצעת "על עיוור" – הרופא לא רואה בדיוק את המתרחש.
הרמת סינוס פתוחה מתאימה למטופלים הסובלים ממחסור גדול בעצם. זהו הליך מורכב ומשמעותי יותר שבו פותחים "חלון" בצד החיצוני של הלסת העליונה כדי לאפשר גישה אל הסינוס. הרופא משתמש בפתח זה ומחדיר דרכו תחליף עצם מלאכותי לחלל הסינוס. לאחר החדרת גרגירי תחליף העצם, הרופא סוגר את החתך שנוצר. היתרונות כוללים התאמה כמעט לכל מי שזקוק לעיבוי עצם משמעותי, המנתח רואה את אזור הניתוח ויכול לפתור בעיות מיד, ומאפשרת החדרת כמות גדולה של חומר עצם. החסרונות הם שלרוב לא ניתן להחדיר את השתל מיד, יש להמתין 6-9 חודשים עד להתאחות העצם, זהו הליך כירורגי משמעותי יותר וקיים סיכוי גבוה יותר לתופעות לוואי.
לאחר ניתוח הרמת סינוס, מומלץ לאכול אוכל רך וקר ביממה הראשונה כדי להימנע מגירוי אזור הניתוח. תזונה נכונה לאחר הרמת סינוס חיונית לקידום ריפוי תקין ולמניעת סיבוכים.
בימים הראשונים לאחר הניתוח, מומלץ לצרוך מרקים פושרים שאינם חמים מדי, מוצרי חלב כגון יוגורטים, מעדנים, קוטג' וגבינה לבנה שמספקים חלבון חיוני לתהליך הריפוי. גלידות ושייקים של פירות יכולים לספק הקלה ותזונה טובה, בעוד שמאכלים מוצקים ורכים כמו פירה פושר, פסטה רכה, אבוקדו וביצה מקושקשת מאפשרים גיוון בתפריט. חשוב מאוד לשתות מים רבים כדי למנוע התייבשות ולקדם ריפוי.
יש להימנע ממזון חם ומקשיות לשתייה שעלולים לגרום לדימום או לפגוע בתהליך הריפוי. כמו כן, יש להימנע ממזונות חריפים וחומציים שעלולים לגרות את אתר הניתוח. לאחר 24 שעות ניתן להוסיף בהדרגה מזונות רכים נוספים לפי הצורך והרגשה, תוך הקפדה על מזונות עשירים בוויטמינים ומינרלים המסייעים לתהליך ההחלמה.
קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הרמת סינוס, כאשר הבחירה ביניהן תלויה בכמות העצם הנדרשת ובמצבו הייחודי של כל מטופל. בשתי השיטות המטרה זהה, להרים את רירית של חלל הסינוס כדי ליצור מקום לחומר העיבוי, אך ההבדל הוא בשיטה הכירורגית שהמנתח נוקט בה.
הרמת סינוס סגורה מתאימה למטופלים הזקוקים להארכת עצם של עד 2-5 מילימטר בלבד. זוהי שיטה מתקדמת ופחות פולשנית, בה מבצעים קדח קטן מאוד (כ-3-5 מילימטר בלבד) דרך עצם הלסת, במקום בו חסרה השן. דרך הקדח שנוצר, הרופא מרים את רירית הסינוס כלפי מעלה ומחדיר את תחליף העצם. היתרונות של שיטה זו כוללים הליך פשוט יחסית ופחות פולשני, אפשרות להחדיר גם השתל כבר באותה ישיבה, זמן החלמה קצר יותר ופחות תופעות לוואי. החסרונות הם שהיא מתאימה רק למקרים קלים בהם לא נדרש עיבוי רב, והפרוצדורה מבוצעת "על עיוור" – הרופא לא רואה בדיוק את המתרחש.
הרמת סינוס פתוחה מתאימה למטופלים הסובלים ממחסור גדול בעצם. זהו הליך מורכב ומשמעותי יותר שבו פותחים "חלון" בצד החיצוני של הלסת העליונה כדי לאפשר גישה אל הסינוס. הרופא משתמש בפתח זה ומחדיר דרכו תחליף עצם מלאכותי לחלל הסינוס. לאחר החדרת גרגירי תחליף העצם, הרופא סוגר את החתך שנוצר. היתרונות כוללים התאמה כמעט לכל מי שזקוק לעיבוי עצם משמעותי, המנתח רואה את אזור הניתוח ויכול לפתור בעיות מיד, ומאפשרת החדרת כמות גדולה של חומר עצם. החסרונות הם שלרוב לא ניתן להחדיר את השתל מיד, יש להמתין 6-9 חודשים עד להתאחות העצם, זהו הליך כירורגי משמעותי יותר וקיים סיכוי גבוה יותר לתופעות לוואי.
הרמת סינוס והשתלת עצם הן שתי פרוצדורות כירורגיות שונות המבוצעות כהכנה להשתלת שיניים. הרמת סינוס מתמקדת באוופן בלעדי בהוספת עצם באזור האחורי של הלסת העליונה, מעל לחללי הסינוסים, ליצירת תשתית מספקת לשתלים. לעומת זאת, השתלת עצם יכולה להתבצע בכל אזור בלסתות, עליונה ותחתונה במטרה לעבות את העצם הקיימת ולשפר את איכותها לקליטה אופטימלית של השתלים.
לאחר ניתוח הרמת סינוס, נדרשת הימנעות מוחלטת מטיסות למשך שבועיים עד שלושה שבועות לפחות, בהתאם להמלצות הרופא המטפל. השינויים הדרמטיים בלחץ האטמוספרי במהלך ההמראה והנחיתה עלולים לגרום נזק חמור לרקמות העדינות של הסינוס שעבר ניתוח ולחומר העצם החדש. שינויי לחץ אלו עלולים לגרום לקרעים ברקמות, זיהומים, דימומים ואף לכישלון ההשתלה, ולכן חיוני לציית להוראות הרופא.
תופעות הלוואי הנפוצות לאחר ניתוח הרמת סינוס כוללות אי נוחות, נפיחות ושטפי דם (כתמים כחולים) באזור הטיפול, שלרוב חולפות תוך 7-10 ימים. תופעות נוספות שעשויות להופיע הן דימום קל מהנחיר, הגבלה זמנית בפתיחת הפה וגודש בסינוסים. סיבוכים נדירים יותר כוללים זיהום באתר הניתוח, קריעה בקרום הסינוס או סינוסיטיס, הדורשים פנייה דחופה לרופא המטפל.
ד"ר נתן אילגייב, מומחה כירורגיה פה פנים ולסתות, מוביל צוות מקצועי עם ניסיון רב ממרכזים רפואיים מובילים כמו סורוקה ושיבא. כמרצה באוניברסיטת בן גוריון וחבר באיגודים מקצועיים, הוא מעניק טיפול אישי ומקצועי. המרפאה מציעה טיפולים מתקדמים: שתלים דנטליים, השתלת עצם, הרמות סינוס, עקירות כירורגיות ואבחון נגעים, תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית.
לייעוץ וקביעת תור מלאו פרטים